תחושה והפעם עם רעיונות מעשיים להפעלת הילדים

בס"ד

תחושה והפעם עם רעיונות  מעשיים להפעלת הילדים

במהלך שנות חייו הראשונות נמצא הילד בתנופת התפתחות המתקיימת בכל תחום. המערכות הפיזיות הן הראשונות המבשילות בגופו וכתוצאה מכך הוא לומד לנוע, להכיר את העולם, להקשיב ולדבר, לשחק וליצור.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על התפתחות הילד הוא- סביבה מאפשרת. בסביבה זו יכול הילד להתנסות באין ספור התנסויות בכל מערכות גופו, לשחק במגוון משחקים ואביזרים, להכיר ילדים שונים ומבוגרים. בסביבה מאפשרת יתאים המשחק ליכולתיו של הילד, המבוגרים יבינו את צרכיו ויעזרו לו להתקדם בסולם ההתפתחות.
כשהסביבה מתאימה לילד המתפתח, מתקיים תהליך התפתחותי מוצלח המוביל בסופו של דבר לניצול מירבי של יכולותו השכלית וכישורי הלמידה שלו.
מרכיב מהותי בסביבה מאפשרת הוא המרכיב התחושתי תנועתי (סנסו-מוטורי) המאחד בתוכו "תחושה" ו"תנועה" החשובים כ"כ לתפקוד היומיומי שלנו,
אצל ילד הנמצא בסביבה מאפשרת קל יותר לזהות קושי שכזה כבר בגיל צעיר. הדבר חשוב מאד וזיהוי מוקדם יכול לתת מענה מוקדם, ופתרון בגיל צעיר יכול לאפשר לילד המתקשה מסלול חיים חדש ומלא תקוה!

פעילויות המעשירות את מערכת התחושה (מגע)





לשפף את הגוף: להשתמש במרקמים שונים רכים וקשים- סקוטש, בד, ליפה, צמר גפן, מגבות,

להכין בצק: לערבב חומרים, ללוש, לרדד, ליצור תבניות,

להכין עוגיות ללא אפיה: כדורי שוקולד,לגוון בחומרים ובמרקמים, לזהות טעמים בעיניים עצומות (חמוץ/מר/מתוק/מלוח)

להחביא חפצים: לזהות חפץ שכוסה בקצף וסבון, בקערה מלאה בחול, פתיתים, אורז וכו'

ליצור ציורים ע"י הדבקה: אורז, עדשים, חומוס, איטריות, חול, עלים, דשא, צמר גפן ועוד,

להכניס מרקמים נוספים לתוך צבעי אצבעות: אורז, פתיתים, קווקר וחול ולצייר עימם,

להשתמש בבר בצק, בפלסטלינה, בצבעי אצבעות ובקצף גילוח: לעבוד בישיבה/בעמידה, ליד לוח שתלוי על הקיר. חשוב לספק חומרים בכמויות גדולות ולהתנסות ישירות עם הידיים ולא באמצעות מכחולים.

לנשוף בקשיות על הגוף: בעיקר על הידיים והפנים, אפשרי לבצע בזוגות.

ליצור ולשחק עם משטחים העשויים מחומרים שונים: זיכרון תחושתי (ליצור זוגות בעלי חומר זהה)

ללכת ולזחול יחף על משטחים מגוונים: דשא, חול, אספלט ומרקמים נוספים, או על שקיות ממולאת בחומרים שונים כמו קטניות,קלקר וכו'

(סימון וולפסון ומלכה סטולר)

עד כאן להיום

טובי.

אשמח לקבל משוב...

סדר יום בגיל הרך- מאמר מקדים,

סדר יום בגיל הרך- מאמר מקדים,

סדר יום????

מה זה?? בשביל מה????

איך נבנה סדר יום????? בהתייחסות לכל מה שקיים כבר בגן????

בכדי להבין למה סדר יום חשוב ואיך נבנה אותו נכון ואיכותי צריך לארגן סביבת גן מותאמת גיל אקדים במאמר נפרד בנושא הרגלים (בסגול)

מהו הרגל? הרגל הוא רצף של פעולות בתגובה לגירוי מסויים הנחרת בזיכרון והלמידה הופכת לאוטומית.

בלמידת הרגלים קיימת חשיבות אוטומטית של רצף הפעולות המרכיבות את ההרגל

אלו הרגלים קשורים לגיל הרך:

הרגלי אכילה, נקיון, שינה, סדר יום, פעילות ומשחק וכו'

יתרונות-

קוגנטיבי- הרגלים מאפשרים לילד לפנות "שטחי עבודה" בזיכרון ולהפנות קשב ומאמצי זיכרון לתחומי עניין חדשים, 

רגשי- הרגלים קבועים מקנים הרגשה של ביטחון וקביעות, הרגשה של רווחה ורוגע, תנאי הכרחי להפניית קשב ללמידה חדשה.

הגדרה של הרגלים משותפים ושמירה קפדנית על קיומם תורמת להסדרת החיים בתוך הקבוצה והופכים לחלק מהגדרת הזהות הקולקטיבית שלה.

ישנה חשיבות בשמירה על הרגלים "עקביים" גם מבחינה פניות רגשית לילדים וגם מבחינה שימת לב לדברים חשובים אחרים, לדוגמא אם לילד ישנו הרגל קבוע שלאחר מקלחת הוא שם את בגדיו בסל הכביסה ונעליו במגירה, על האם "לבזבז" פחות אנרגיות של בקשות חוזרות ונשנות מהילד לשים במקום את בגדיו או לחילופין לסדר במקומו,  ואז האנרגיות מתפנות ל'דברים חשובים אחרים'.
גם בגן ילדים \ מעון נוכל לפגוש בהרגל קבוע ונכון, אם בגן ישנו הרגל קבוע שלאחר שהילדים קמים מהשולחן 'דוחפים' את הכסא פנימה אל מתחת לשולחן ופנים מיד לשטוף ידיים/ ללבוש סינר/ לחלוץ נעלים וכן הלאה הגננת תצטרך פחות לרדוף אחרי הילדים, לתת להם הוראות ולנסות שוב ושוב לאסוף אותם, וסוף סוף תוכל להתפנות לשים לב ל'דברים חשובים אחרים'.

תרומה לעצמאות- פעוטות וילדי הגן נמצאים בשלב של גיבוש העצמאות, היכולת והרצון להגדיר מטרות אישיות ויוזמה , בנית אישיות למידה של הרגלי עבודה, אכילה, ריצה, למידה עצמאים, משמעותה שהילדים חורטים בזכרונם ומפנימים רצפים של פעולות ומהרגע שהפעולות מופנמות בתוך זכרונות של הילד הוא  אינו זקוק עוד להנחיה או לנוכחות של מבוגר.

מי יכול לסייע לילד לרכוש הרגלים?

נקודת מבטו של המבוגר

אוירה שקטה ורגועה

התמדה, עקביות תוך התחשבות בצרכי הילד ובכוחותיו הפיסיים והנפשיים, מאפשרים לגננת להגיע להשגים רצויים, 

כח ההסתגלות- להכניס הרגל חדש לילדים לוקח לפחות שבועיים,

הרצון להזדהות עם המבוגר והדחף לחיקוי הקיימים בו,

ישנם ילדים שנוטים להסתגלות איטית ולשינויים או ילדים שיש להם צורך מתמיד לחדש וקצב ההסתגלות מהיר לשינויים, הפ פחות חדורי מוטיבציה ללמד הרגלים להגיע לקביעות, ולכן יש לצפות ללמידה איטית ועקבית בסדר היום שנבנה בגן ישנה התייחסות גם להבדלי האופי של הילדים ניתן מענה מגוון באותה קטגוריה ובאותה מטרה בצורה של סוגים שונים של משחק תוך הקפדה על שמירת הסדר הקבוע בפעילות,

הפעולות הספציפיות הכלולות בכל הרגל

- בבנית סדר היום נחשוב ונרשום את רצף הפעולות הנדרשות שאותם אנו מבקשים להנחיל בגן

- רצוי לשתף את הילדים ולשוחח איתם סביב הרעיון החדש של סדר יום מובנה ושונה ממה שהורגלו עד היום

- מומלץ להציג בתמונות תיעוד המציג את רצף הפעילויות

המשיכו לעקוב אחרי הפוסטים, בהמשך יהיה מאמר על סדר יום חשיבותו ואיך נבנה אותו מותאם לגיל ולצרכי הילדים.

עד כאן להיום

טובי

כל מה שעליך לדעת רגע לפני.... חינוך לגמילה מחיתול.

החינוך לניקיון (גמילה מחיתול)

איזה יופי, הבייבי גדל והוא כבר ממש "גדול", הגיע לגיל שנתיים!!! וכבר חושבת את איך יגמל הקטנציק מהחיטול?

במדריך הזה תקבלי את כל המידע הרוולנטי שיעזור לך ולילד להיגמל בהצלחה מחיטול במקסימום שלוה ובמינימום עוגמת נפש.

ישנן אמונות שונות ורבות הדנות לגבי בשלות הילד לגמילה.

רונית : הבן שלי קופץ כבר על שתי רגליו, סימן שהוא כבר מסוגל!

מירי: שרית רצה לשירותים בכל פעם שהיא עושה, החלטתי: אני מורידה לה את הטיטול.

נעמה: קשה לי עם ההחלפות הגעתי למסקנה שאם לי קשה- גם ליאיר לא נעים, אז למה לא?

נועה: אם וכאשר הוא ירצה- יסתדר בעצמו, יבוא ויבקש. בינתיים אני מאפשרת לו להיות עדין תינוק...

פרק ראשון

אז מתי נכון ומומלץ לגמול את ילדך?

הגיל הממוצע לגמילה נע בין שנה ועשרה לשלוש שנים.

להלן השלבים בהתפתחות ההבשלה לגמילה מחיטול, בזה אחר זה:

1.      אי מודעות- תינוק שעושה את צרכיו באופן רפלקסי.

2.      חוסר נוחות אחרי העשיה וע"י תקשורת כלשהי, המאותת לנו שעשה צרכיו, כמו בכי כשהחיטול מלא,  או אינו רוצה לשבת כשהחיטול מלא.

3.      אומר שעשה את צרכיו תוך כדי העשיית הצרכים ו/או הולך לכיווון השירותים או הצידה.

4.      יכולת לומר לפני העשית הצרכים, אך אינו שולט עדין.

5.      הילד מבקש ורק לאחר מכן עושה, הוא בעל מודעות ושליטה ומסוגל להוריד לבד את מכנסיו- זהו שלב הגמילה!

הילד מוכן לגמילה כאשר הוא מפותח מבחינות אלו:

פיזי- מוטוריקה גסה: הילד יכול ללכת בעצמו וללא תמיכה לשירותים, (לצעוד), יכול להרים אסלה ולהוריד במידת הצורך.

מוטוריקה עדינה: יכול להוריד בגדים וללבוש בחזרה, יכול לרכוס רוכסן או לכפתר כפתור. כאן המקום להמליץ שבתקופת הגמילה להלביש לילד בגדים נוחים, לא סרבלים וכד' אלא מכנסים ללא כפתורים או רוכסן, וכד'.

ישנם הורים שחושבים כי בתקופת הגמילה יעזור לילד להסתובב ללא תחתון- מעבר למחלות ולחיידקים שמסתובבים חופשי כדאי לדעת שילד שמסתובב ללא תחתון או מכנס מתבלבל מכך יותר.

קוגנטיבי-יכולת קליטה ותפיסה, יכולת חיקוי מבוגרים, ויכולת הבנה של התהליך.

שפתי- מנטאלית: שולט בשפה לפחות בסיסי, מבין הוראות ומבצע אותן.

מילולית: הילד מביע את עצמו ואת רצונותיו, יודע לומר אני צריך... אני עושה... הוא כבר מדבר על הנושא ומשווה את עצמו לאחרים, גם דוד עושה בשירותים, וכד".

רגשי- ההורים צרכים לדעת שבמידה והילד עדין אינו מעוניין ולא בשל מבחינה רגשית, תהליך הגמילה יהיה ארוך מאד במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, הוא פשוט לא יגמל, ולא יהיה תהליך כלל. חייבים לחכות לשלב שהילד מוכן רגשית והוא מביע את רצונו להיפרד מחיטול – "גם אני רוצה ללכת לשירותים", "לא רוצה יותר טיטול", "רוצה להיות גדול".

סביבתי- למרבה הפלא גם ההורים צריכים הבשלה רגשית – תקופת הגמילה צורכת מההורים המון המון סבלנות, סובלנות  ופניות. ולכן אם ההורים  עדין לא מוכנים או נמצאים בתקופה שלא מאפשרת פניות מלאה הילד יצטרך לחכות עוד קצת לזמן מתאים.

טיפ: ממליצה לחכות חודש או חודשיים נוספים להבשלה ולמוכנות מלאה של הילד ואז התהליך יתקצר ממש לכדי ימים בודדים. ולפעמים גם זה לא מאשר להתחיל מוקדם מידי מבחינת הילד ואז או שהתהליך ארוך ומסובך או שפשוט צריך להחזיר חיטול ולחכות מס' שבועות עד חודשים בכדי לאפשר חוויה חיובית ומחודשת לגמילה מחדש.

טעויות נפוצות- מתי לא נתחיל בגמילה?

מעבר דירה

כניסה לגן חדש

הולדת אח/אחות חדשים

אם הילד עדין לא בשל ולא נראים כל הסימנים שלעיל

מחלה או חולשה פיזית

לקראת חופשה בה תכננתם לצאת הרבה מהבית

אם הילד מסרב בתוקף

זוג תאומים יחדיו

בתקופת החורף – קר מידי והילדים עטופים בשכבות רבות ומסורבלים

מתח מיוחד בבית או משהו אחר שמטריד מאד  את מנוחת ההורים

זה בסדר להתחרט באמצע תהליך במידה והנסיבות פתאום משתנות או מצביעות על הצורך בכך.

לדוג' אם הילד מראה לפתע התנגדות נחרצת, אם אחד ההורים חלה או מוטרד מאד באופן שאינו מאפשר לו להתנהל ברגיעה בתהליך הגמילה, עדיף לעצור ולחכות להזדמנות טובה יותר ולתנאים נוחים יותר ולא להמשיך בתהליך שסיכוייו להצליח קלושים, ורק יגרמו לתסכול, צער, עגמת נפש ותחושת כישלון, אצל הילד ואצל ההורים גם יחד!

פרק שני

תהליך הגמילה ורכישת הרגלי הניקיון, כמו גם תהליכי התפתחות אחרים, הינם מרכיב משמעותי בגיבוש אישיותו המתעצבת ונבנית של הילד. גמילה הנעשית בעיתה ובזמנה, ומתבצעת על מי מנוחות, בהרמוניה הולמת בין הילד להוריו, תתרום תרומה חיובית לדימוי העצמי של הילד, לביטחון העצמי שלו ולתחושת העצמאות והשליטה בעולמו.

כאשר הגמילה נעשית בטרם עת, הילד נחשף לכישלונות חוזרים ונשנים ובכך נפגם הדימוי העצמי שלו ובטחונו העצמי פוחת. גמילה שלא בזמנה עשויה לחבל באישיותו המתפתחת של הילד.

ודאי תרצו גם אתם שהילד שלכם יגמל מהחיטול בדרך הטובה הרגועה והבטוחה ביותר. כולנו כהורים רוצים שילדנו ילמד במהירות לשלוט על צרכיו להסתדר בשירותים בעצמו, וכמובן שלא יחוש תחושת כישלון או ילכלך ויתלכלך.

 למה רגועה ובטוחה??! כי תקופה של גמילה לילד היא תקופה של שינוי גדול ונתונה לאפשרות של כשלונות (רבים?) מול הצלחות (מעטות?) כך לפחות בהתחלה... והכי חשוב לנו שתקופה תו תיחרט לילד כתקופת הצלחה והעצמה!

התסכול של הילד על כל כישלון שהוא חווה הוא לאין שיעור, בפרט כשהסביבה מגיבה גם היא בתסכול, בכעס ואכזבה.

ההבדל בין העצמת הילד ובנית ביטחונו האישי, ובסופו של תהליך גם לימוד לעצמאות, לבין רמיסת כבודו ובטחונו העצמי, כביותו וחוסר רצונו לשיתוף פעולה בתהליך הגמילה תלוי הרבה מאד בתגובות הסביבה (קרי: הגננות, ההורים והאחים)

9 המשפטים אותם לא נאמר בשום אופן לילד בזמן הגמילה:

1.      "אוף!! עוד פעם לא הצלחת להגיע לשירותים"  

2.      "הרצפה\ הבית\ הגן התלכלך שוב בגללך!"

3.      "מתי תלמד כבר?!"

4.      "אם אתה לא יודע לעשות בשרותים סימן שאתה קטן עדין".

5.      "נמאס לי לנקות אחריך כל פעם ".

6.      "איזה ריח... (סתימת אף)".

7.      אנחה קולנית, המביישת בפומבי או פרטני

8.      "שוב עשית?!"

9.      "תינוק!"

מה כן להגיד?

1.      "בפעם הבאה תצליח"

2.      "בא ונחליף בגדים"

3.      "לא נורא"

חשוב לא "לעשות עניין גדול" במקרה והילד לא הצליח להגיע בזמן לשירותים, ע"מ שהילד לא יגבש שיטה להשגת תשומת לב שלילית במידה והתופעה חוזרת על עצמה, פשוט בלי מילים ללכת ולהחליף לילד בגדים,

5 המלצות לתקופת הגמילה:

1.      להעביר את האחריות לילד בהדרגה, בימים הראשונים להזכיר לו מידי פעם לגשת לשירותים, אתה צריך?, ולאחר מכן: אתה זוכר ללכת כשאתה צריך?...  בתחילת התהליך לעיתים קרובות יותר (כל עשרים דקות), כך שהתזכורות הולכות ומתרחקות האחת מהשניה.

2.      לא ממליצה לתת פרסים/ מתנות/ ממתקים בכל פעם שהילד עושה בשירותים, בכדי לא להעצים לו את תחושת הכישלון כשהוא לא מצליח, אלא לעודד במילים מחזקות.

3.      לאפשר לו סביבה קלה ו"מזמינה": ישבנון או שרפרף להניח את הרגלים, שלא יחוש חוסר יציבות ברגליו, מקטין אסלה המעניק תחושת ביטחון- אני לא נעלם בתוך"חור הגדול".

4.      להכין את הילד מראש, לדבר על הנושא עם הילד, להקריא סיפור בנושא...

5.      לכל אורך התהליך השתדלו לאפשר לפעוט להיות מעורב כמה שיותר בפעולות הקשורות לעשיית צרכיו, כמו: להתפשט ולהתלבש, להוריד את המים בשירותים, לנקות כאשר הוא מפספס, וכדומה.

תהליך גמילה נכון  מפתח בילד עצמאות, מלמד אותו לדחות סיפוקים ולהחליף סיפוק אחד באחר, עולמו הפנימי מועצם. הילד מפתח יכולות בעולם הבוגר, הוא לומד לפתח ולשכלל את יכולותיו, מגלה מושגים חדשים, ומבין את הקשר בין סיבה ותוצאה. כמו כן, הילד לומד לשלוט במציאות, טועם תחושת מסוגלות, מפתח דימוי עצמי חיובי, ולומד להתמודד עם קשיים ואכזבות.

בהצלחה!!
טובי.